מורים ותלמידים יקרים,
בבלוג זה אסייע לכם בהבנת הנקרא בטקסטים מסוגים שונים ובכתיבה. ברשומה זאת נפתח בהנחיות שיקלו עליכם בהבנת טקסטים.
לפני קריאת הטקסט
נשים לב לפרטים הבאים:
הכותרת הראשית-
קיימים שלושה סוגי כותרות:
עניינית - כזו שמרמזת על תוכנו של הטקסט.
נוקטת עמדה- בה נוכל למצוא את דעתו של הכותב באופן גלוי או סמוי.
פיקנטית- כותרת מתחכמת שתהתל בנו, כך שלא נדע לפיה מהו תוכנו של הטקסט. כותרת כזו תגרום לנו בדרך- כלל להסתקרן לפני קריאת הטקסט, ולחשוב על משמעותה (לעיתים על כפל המשמעות שבה או המטאפורה) בסיום הקריאה.
מומלץ לאפשר לתלמידים להעלות מחשבות בעקבות קריאת הכותרת. אם הכותרת פיקנטית לשאול במה לדעתם יעסוק הטקסט? אם הכותרת עניינית כמו למשל: בעלי חיים בקוטב, לשאול אילו בעלי חיים ניתן למצוא בקוטב? איך הם שורדים? התשובות יינתנו באמצעות ידע העולם של התלמידים.
1. כותרות משניות (אם יש)- הכותרות המשניות מסייעות לתלמידים להבין את הנושא הנדון בפסקה או הפסקות שלפנינו בטקסטים עיוניים. והן מקלות על הקוראים בכך שהן מרמזות לנו על התוכן, שאותו אנו עומדים לקרוא.
2. הכותב- מיהו כותב הטקסט? האם התלמידים נפגשו בעבר עם טקסטים אחרים שכתב? האם הוא מומחה בתחום מסוים?
3. קהל היעד- מיהם הקוראים שאליהם מפנה הכותב את הטקסט?
4. מקום פרסום- היכן התפרסם הטקסט לראשונה? באינטרנט? בעיתון? בירחון לילדים? ואם כן איזה? אולי כזה שעוסק בטבע? או באומנות?
5. התאריך- מהו תאריך פרסום הטקסט? האם הוא עתיק יומין או אקטואלי?
6. סוג הטקסט- סיפור? כתבה? פרסומת? שיר? מכתב? עלון מידע? לכל תת סוגה מבנה ומאפיינים ייחודיים לה.
7. אמצעים חזותיים- האם לצדי הטקסט תמונות, איורים, טבלאות, גרפים?
8. תחום תוכן- לאיזה תחום תוכן שייך הטקסט? כלכלה, חינוך, בריאות, ספורט, טבע?
במהלך הקריאה-
· התלמידים יסמנו מילים חדשות שלא הכירו אותן ואשר הקשו עליהם את קריאת הטקסט. יש ללמד את התלמידים את השימוש באסטרטגיות הבאות להבנת מילים חדשות:
הבנה על פי ההקשר במשפט.
הבנה על פי שורש המילה ומשפחת המילים שאליה היא משתייכת.
חיפוש המילה במילון.
· בשלב הבא התלמידים יזהו את החלקים שעוסקים באותו נושא בטקסט (פסקות) ואת הנושא הנידון בהם.
כדי לזהות את נושא הפסקה ניתן להשתמש באחת מהאסטרטגיות הבאות:
לשאול שאלה: על מי או על מה מדובר בפסקה?
למנות מילים שחוזרות על עצמן בפסקה.
לאתר מילים בעלות תחום משותף.
לעיתים הנושא נמצא בתחילת הפסקה ולעיתים אף בסופה.
· יש ללמד את התלמידים את מבנה הפסקה: בכל פסקה (בטקסט עיוני) יש משפט מפתח, משפט שכולל בתוכו רעיון מרכזי, שאיננו דוגמה או הסבר. משפט זה הוא בעצם משפט שמתמצת את עיקרי הפסקה. המשפטים האחרים של אותה פסקה הם משפטים תומכים, המסבירים, מנמקים או מדגימים את משפט המפתח. לעיתים משפט המפתח גלוי בפסקה והוא נמצא בתחילתה או בסופה ולעיתים הוא סמוי כך שיש צורך לאתר אותו באמצעות ליקוט מילים רלוונטיות מתוך הפסקה. בנוסף יש ללמד את התלמידים לזהות את רכיבי המבנה הקיימים בכל פסקה ופסקה במאמר, דבר שיקל עליהם את הבנת הנקרא. רכיבי המבנה יכולים להיות: הגדרה, סיבה, נימוק, דוגמה, טענה, תוצאה, פתרון, בעיה, השוואה, ועוד.
· יש לשים דגש על ה"דבק" בין המשפטים. ה"דבק" הן המילים שמחברות ומקשרות בין משפט למשפט הן נקראות מילות קישור. לכל מילת קישור תפקיד ומילים נרדפות נוספות.
והנה לפניכם:
טבלת מילות קישור
מילות הקישור
|
תפקידן
|
דוגמאות
|
מילות זמן
|
לציין את סדר העניינים
|
כאשר, לפני, אחרי, בזמן ש..., לאחר ש..., אחר-כך, בינתיים, מאז, לאחרונה, מיד, קודם לכן, במשך, בטרם.
|
מילות הוספה
|
לציין הוספה של דברים.
|
גם, אף, נוסף על כך, וכן, כמו-כן, יתר על כן.
|
מילות ניגוד
|
להדגיש את ההבדלים בין הפרטים.
|
לעומת זאת, אך, אבל, אולם, אלא ש..., בניגוד ל....
|
מילות סיבה
|
לציין את הגורם לאירוע.
|
בשל, בזכות, כי, בגלל, מפני ש..., הודות ל..., כיוון ש..., משום ש..., מחמת, עקב.
|
מילות תוצאה
|
לציין את התוצאה.
|
כתוצאה מ..., לכן, בעקבות, על כן, משום כך, לפיכך.
|
מילות תכלית
|
לציין את המטרה (לשם מה)
|
כדי, על מנת, לשם, למען, במטרה ל..., בשביל.
|
מילות השוואה
|
לציין את הדומה והשונה.
|
בדומה ל..., כמו, בהשוואה ל..., כשם ש..., כפי ש..
|
מילות ויתור
|
לציין התרחשות הנוגדת את המצופה.
|
על אף, למרות..., חרף, אף על פי ש..., אם כי, בכל אופן.
|
מילות תנאי
|
לציין פרט מסוים שקיומו של דבר אחר תלוי בו.
|
אם, לו, אילולא, אלמלא, בתנאי.
|
